לא תמיד צריך להרגיע מיד

כשהילד אומר:

"אני מפחד."

התגובה הטבעית שלנו היא:

"אין לך ממה לפחד."

אנחנו רוצים להרגיע.

אבל לפעמים המשפט הזה לא באמת עוזר.

מבחינת הילד — יש ממה לפחד.

המים עמוקים.

המכשול גבוה.

הקבוצה חדשה.

הוא לא יודע אם יצליח.

במקום לשכנע אותו שהפחד אינו קיים, אפשר להכיר בו:

"אני רואה שאתה חושש."

ואחר כך לשאול:

"מה יעזור לך לנסות?"

כך אנחנו לא אומרים לילד שהרגש שלו שגוי.

אנחנו מלמדים אותו שאפשר לפעול גם כשהפחד נמצא.

זו נקודה משמעותית בעבודה דרך ספורט.

אני לא רוצה שילד ילמד:

"אני יכול לעשות דברים רק כשאני לא מפחד."

אני רוצה שילמד:

"אני יכול לפחד — ועדיין לבחור בצעד קטן."

כמובן, אין כאן המלצה לדחוף ילד למצבים שאינם בטוחים או להציף אותו.

האתגר צריך להיות מותאם.

אבל המטרה אינה תמיד להעלים את הפחד לפני שמתחילים.

לפעמים ההתמודדות עצמה היא זו שמקטינה אותו.