סולם הקושי
לפעמים ילד אומר:
"זה ממש קשה!"
והמבוגר לא יודע אם מדובר באי־נוחות קטנה, פחד משמעותי או הצפה אמיתית.
לכן אפשר להשתמש בסולם קושי פשוט מ־1 עד 5.
איך משתמשים?
שואלים:
"אם 1 זה קצת קשה ו־5 זה הכי קשה שאתה מרגיש עכשיו — איפה אתה?"
אם הילד אומר 2, אפשר אולי להמשיך.
אם הוא אומר 4, כדאי להבין מה גורם לקושי ולחשוב איך להתאים את המשימה.
אין כאן נוסחה קשיחה.
הסולם פשוט נותן לנו שפה.
למה אני אוהב אותו בספורט?
בספורט הילד פוגש הרבה תחושות:
עייפות, פחד, תסכול, מאמץ, חוסר ביטחון.
במקום שכל אלה יקבלו אותה כותרת — "אני לא רוצה" — אפשר להתחיל להבדיל ביניהן.
אפשר גם לשאול אחרי המשימה:
"כמה זה היה לפני, וכמה זה עכשיו?"
לפעמים הילד מגלה שמשהו שהיה נראה לו ברמת 4 הפך אחרי ניסיון לרמת 2.
חשוב מאוד
אל תתווכחו עם הציון.
אם הילד אומר 5, לא אומרים:
"מה פתאום, זה בכלל לא קשה."
הסולם אמור לעזור לנו להבין את החוויה שלו, לא להוכיח לו שהוא טועה.
נסו היום
בפעם הבאה שהילד אומר "קשה לי", אל תענו מיד.
שאלו:
"כמה קשה, מ־1 עד 5?"
ואז:
"מה יכול להוריד את זה בנקודה אחת?"
זו כבר שאלה מצוינת לפתרון.
משפט ששווה לשמור: "לא צריך להעלים את הקושי. לפעמים מספיק להוריד אותו מדרגה אחת."
