דקת הגאווה
בסיום אימון ילדים אני יכול לשאול:
"על מה אתה גאה בעצמך היום?"
זו שאלה שאני מעדיף בהרבה על:
"איך היה?"
כי על "איך היה?" ילדים רבים עונים:
"בסדר."
אבל כדי לענות על "על מה אני גאה?", הילד צריך לחפש בתוך החוויה שלו משהו שהוא עשה.
מה נחשב תשובה טובה?
הכול.
"הצלחתי לשחות בלי לעצור."
"ניסיתי את המתח למרות שפחדתי."
"דיברתי עם ילד חדש."
"לא התעצבנתי כשהפסדתי."
גם:
"היום לא ויתרתי."
זו תשובה מצוינת.
למה אני משתמש בכלי?
אני רוצה שילדים ילמדו לזהות התקדמות בעצמם, ולא להיות תלויים רק במחמאה של המאמן או ההורה.
המטרה אינה לייצר שיחה שבה הילד חייב להגיד משהו חיובי בכל מחיר.
יש ימים קשים.
אבל כמעט תמיד אפשר למצוא פעולה אחת שהילד בחר לעשות, ניסיון שנתן או דרך שבה התמודד.
איך להשתמש בבית?
פעם או פעמיים בשבוע, לא כל ערב כמו טקס חובה.
אפשר לשאול בארוחת הערב:
"מה עשית היום שאתה מרוצה ממנו?"
ואפשר גם שההורים יענו בעצמם.
הטעות שכדאי להימנע ממנה
אל תתקנו את התשובה.
אם הילד גאה במשהו שנראה לכם קטן — זה בדיוק העניין.
נסו היום
בסוף היום, במקום "איך היה בבית הספר?", נסו:
"ספר לי דבר אחד שעשית היום ואתה גאה בו."
משפט ששווה לשמור: "ביטחון מתחיל כשהילד לומד לראות בעצמו את ההתקדמות שלו."
