מה כבר ניסית?
ילד מגיע ואומר: "אני לא מצליח." האינסטינקט שלנו הוא להסביר לו מיד מה לעשות. אבל לפני שאני נותן פתרון, אני אוהב לשאול: **"מה כבר ניסית?"** זו שאלה קצרה שמשנה את כל אופי השיחה.
למה?
כי הילד עובר ממצב שבו הוא מבקש ממני לפתור את הבעיה למצב שבו הוא צריך להתבונן במה שכבר עשה.
לפעמים הוא מגלה שהוא ניסה רק דרך אחת.
לפעמים הוא בעצמו מציע רעיון נוסף.
ולפעמים הוא באמת לא יודע — ואז יש מקום לעזרה.
אפשר להמשיך עם שלוש שאלות
- מה כבר ניסית?
- מה קרה כשניסית?
- מה אפשר לשנות בניסיון הבא?
בבריכה זה יכול להיות שינוי בנשימה.
בנינג׳ה — מיקום אחר של היד.
בריצה — שינוי בקצב.
ובבית — דרך אחרת לפתור ויכוח, משימה או בעיה.
המטרה אינה להפוך כל דבר לשיעור
יש רגעים שבהם הילד פשוט צריך תשובה.
אבל אם בכל פעם אנחנו נותנים אותה מיד, אנחנו מפספסים הזדמנויות לפתח חשיבה עצמאית.
הטעות שכדאי להימנע ממנה
לא להשתמש בשאלה בטון מאשים:
"נו, ומה כבר ניסית?!"
אותן מילים יכולות להרגיש כמו חקירה או כמו הזמנה לחשיבה.
הטון קובע.
נסו היום
בפעם הבאה שהילד מבקש מכם לפתור בעיה שאינה דחופה, אל תמהרו לענות.
שאלו:
"מה כבר ניסית?"
ואז באמת הקשיבו.
משפט ששווה לשמור: "לפני שאני נותן לך פתרון, אני רוצה לשמוע את הרעיון שלך."
לסיכום
השאלה "מה כבר ניסית?" מפתחת חשיבה עצמאית אצל ילדים. כלי מעשי להורים ומאמנים לפתרון בעיות באימון ובבית.
שתף את המאמר
רוצה לקבל עדכון על כתבה חדשה?
הצטרף לערוץ הווטסאפ הרשמי שלנו וקבל ראשון את כל התכנים, העדכונים והטיפים ישירות לנייד.
איך "ניסיון נוסף אחד" יכול להיות השינוי הבא שלך?
הכתבה הבאה תחשוף בפניך עולם חדש של אפשרויות.
כשהילד מפחד להיכשל: למה לבקש רק ניסיון נוסף אחד